למעשה, יש לי שלושה ילדים, שני בנים ובת אחת. הבן הבכור שלי בן 14 ושמו אונור. הוא ילמד בכיתה י' בבית הספר התיכון BIS. הוא מתעניין בעיקר במחשבים. הבן הצעיר שלי בן 11. שמו אומוט והוא ילמד בכיתה ז' בבית הספר התיכון BIS. הוא מתעניין בכמה עבודות יד כי יכולת עבודת היד שלו גבוהה מאוד. הוא אוהב להכין צעצועי לגו והוא מאוד יצירתי.

אני בן 44, בעוד שילדיי בני 14 ו-11. אז יש פער דורות בינינו. אני לא יכול לחנך אותם כמו שחינכו אותי. אני צריך להתאים את עצמי לדור החדש. הטכנולוגיה שינתה דור חדש. הם אוהבים לשחק משחקים ולשחק עם הטלפונים שלהם. הם לא מצליחים לשמור על תשומת הלב שלהם לאורך זמן. אז אני יודע שזה לא קל לאמן אותם בבית ולגרום להם להתמקד בנושא אחד. אני מנסה לחנך אותם להתמקד בנושא על ידי משחק איתם. אני מנסה ללמד נושא תוך כדי משחק במשחק נייד או משחק קטן איתם. אני מנסה ללמד אותם נושא בצורה מהנה, כי ככה הדור החדש לומד.

אני מקווה שילדיי יוכלו לבטא את עצמם בביטחון בעתיד. עליהם לבטא את עצמם. עליהם להיות יצירתיים בכל דבר, ושהם צריכים להיות בטוחים לומר את כל מה שהם חושבים. ציפייה נוספת היא לאפשר לילדים ללמוד על תרבויות מרובות. כי בעולם גלובלי, הם יעבדו בחברות תאגידיות וגלובליות מאוד. ואם נוכל לעשות איתם הכשרה כזו כשהם צעירים מאוד, זה יהיה מאוד מועיל להם בעתיד. כמו כן, אני מקווה שהם ילמדו סינית בשנה הבאה. הם צריכים ללמוד סינית. עכשיו הם מדברים אנגלית ואם הם גם ילמדו סינית אז הם יוכלו לתקשר בקלות עם 60% מהעולם. אז העדיפות שלהם בשנה הבאה היא ללמוד סינית.